— 08/03/2023 , יום רביעי —
כך הגדרתי בעבר את סינגפור. בכל יום בבוקר, כשאני יוצא מהמלון בדרכי לחנות המכולת 7/11 לקנות לנו ארוחת בוקר, אני מרגיש כאילו אני באיזו עיר באירופה הקלאסית רק עם מזג אוויר טרופי, אין פה חורף ואין פה קיץ, הטמפרטורות פה נעות בין חם לחם מאוד, גם כשיורד פה גשם (ויורד) זה לא משנה בכלל את מד המעלות.
התעוררתי היום ב-7 בבוקר, המשכתי קצת לעבוד וב-8:30 יצאתי לתור אחר ארוחת בוקר ב-7/11. חזרתי עם ידיים מלאות לחדר שלנו במלון. אכלנו כולנו בחדרים – ארוחה של מלכים (אוכל מוכן מחנות נוחות, כן ?) והתכוננו ליציאה, בסביבות השעה 11:00 יצאנו החוצה, דניאל ויובל החליטו שהן רוצות להישאר בחדר ולא לבוא איתנו, איפשרנו להן את זה כמובן בהתנייה כי את היום הזה, בחלקו לפחות הן מחוייבות ללמוד. סגור. רגע לפני גם הספקתי להוריד להם את הסרט אווטאר (הראשון), כדי שיהיה להן איזשהו רפרנס לקראת אחת מהאטרקציות שלנו כאן בהמשך שהותינו בעיר. אנחנו הלכנו לכיוון תחנת הרכבת Rochor, כשבדרך שוב עצרנו לקנות מיץ תפוזים טבעי ממכונה אוטומטית. כרגיל הילדים רבו על השתייה והפעם גם קנינו להם מיץ קנה סוכר ממכונה ליד, היה מצחיק לראות את המכונה סוחטת את הקנים – דבר שראינו כל הזמן הזה נעשה באופן ידני בהודו
עלינו על הרכבת ונסענו עימה 4 תחנות עד לגנים הבוטניים של העיר, יעדינו להיום. כבר בכניסה לגנים (כניסה חופשית) ראינו כי נכנסנו לריאה ירוקה, איזה מקום יפה זה, נכנסנו למקום, אל מרבצים גדולים של דשא קצוץ, מי מקצץ ? רובוטים כמובן, הרי אנחנו בסינגפור, לא ? אז מסתבר שישנם מכסחות דשא סטייל iRobot שעושות את העבודה, הילדים התלהבו, מצאנו לנו פינה קטנה ושקטה הצופה קצת על איזור זה של הגנים לפני שהמשכנו הלאה, מסביבנו התרוצצו להן תרנוגולות, מנסות למצוא מעט מזון – אותו לא קיבלו מאיתנו.
הגנים הבוטניים של סינגפור זהו מקום עצום, אנחנו כיסינו רק חלקיק ממנו, החלק הצפוני של המקום, באיזור שירדנו מתחנת הרכבת, אנחנו החלטנו להמשיך ללכת לכיוון מתחם הילדים בגנים, מתחם שנקרא: Jacob Ballas Children's Garden, הדרך לשם הייתה מרהיבה, הלכנו הרבה בתוך ירוק עז, עם שמיים כחולים ולידינו אגם חמוד, למרבה ההפתעה, המקום למרות היותו חינמי ולמרות יופיו אינו היה עמוס כלל באנשים, את זה אפשר להגיד אולי על רוב האטרקציות פה בעיר, אין כאן עומס יותר מידיי על מקומות
את חוסר העומס הזה הרגשנו גם בכניסה למתחם הילדים כאמור, כניסה חופשית, המקום מסודר ומתוקתק, מקום חינוכי, אליו מגיעים קבוצות תלמידים כדי ללמוד על מגוון נושאים הקשורים לגידולים חקלאיים
המקום מחולק לאיזורים, האיזור הראשון אליו רצינו להגיע הינו החווה החלקאית, שם ראינו מתחם שתילה ובו פזורות ערוגות שמגדלים בהם מגוון פירות וירקות
השמש, לראשונה מזה כמה ימים, יצאה ברוב הדרה אל מעבר לעננים ולראשונה היינו צריכים להימרח בקרם הגנה – פעולה יום יומית שהיינו עושים בסרי לנקה וכאן היא די נשכחה. ליד החווה החלקאית גם קראנו הסברים בדוכן ליד שם מגדלים שתילים במעין תנאי מעבדה, היו הסברים על תצרוכת המים של הירקות, על תפוצת הגידולים בעולם ועוד
המשכנו הלאה, לאחר שעברו חלפו על פנינו קבוצה של ילדים בני 4 במסגרת טיול כיתתי, היה שם מבוך חי בו הילדים נכנסו, ולראשונה בסינגפור אני יכול להגיד את המילה "מעאפן" על המקום. המבוך היה בהחלט מעאפן. לא התעכבנו בו יותר מידיי, המשכנו במתחם הילדים, הם נהנו בעיקר מגן השעשועים שהיה שם, עלו והתגלשו, שיחקו משחקי דימיון ביניהם בזמן שאפת ואני קצת נחנו קיבלנו מהם הפסקה
היינו בדרכינו החוצה מהמתחם, עברנו דרך מפל מלאכותי יפה, החלטנו ללכת בדרך החוצה ממעבר חדש, מגשר מעץ אך לא ידענו בדיוק לאן זה יוביל אותנו, אז גשר העץ הוביל אותנו אל איזור אחר במתחם הילדים, למרות שכבר רצינו לצאת מצאנו את עצמינו די נהנים גם מהמקומות החדשים אליהם הגענו כמו אומגה לילדים, מקפצה, ואפילו בונקר מתקופת מלחמת העולם שניה (שנבנה ע"י היפנים), יצאנו ממתחם הילדים, בדרכינו חזרה אל מחוץ לגנים הבוטניים, עברנו שוב אגם יפה, הפעם מהצד השני, הלכנו על טיילת מעץ והנופים משם על המקום היו נופים של גלויה, לא פחות.
הילדים כבר היו עייפים מכל ההליכה, שם ביציאה מן הגנים, נכנסנו אל סופרמרקט גדול, סוף סוף יכולנו לקנות ירקות לארוחות הבוקר שלנו, יצאנו משם עם נזק של קצת מעל ל-50 דולר, נזק שכלל קורנפלקס, דבש, פרינגלס, עגבניות, מלפפונים, גזר, בננות ועוד… מחוץ לסופר התיישבנו על מדרגה של המדרכה , הילדים נישנשו את הפרינגלס ושוקו ואני ירדתי על קופסה מלאה סושי מוכן. אכלנו, נהנינו והגיע הזמן לחזור לתחנת הרכבת הצמודה ולהמשיך בטיול.
נסענו עד לאיזור ה-Marina Bay Sands, אותו מלון יוקרתי עם הקניון הנוצץ שלידו, אנחנו רצינו להגיע שוב פעם ל-Gardens by the bay, ירדנו בתחנת הרכבת Frontbay ומשם הלכנו לגנים. לפני כמה ימים עשינו את ההליכה על הגשר העילי בגובה צמרות העצים, ה-Supertrees , הפעם עלינו לצמרת העץ הראשי שם, מקום שנקרא Supertree Observatory, עלה לנו כ-38 דולר (ללא יובל ודניאל). שם למעלה , כבר מלכתחילה זה היה מרשים, עלינו במעלית שעל התקרה הצמידו שני מסכי LCD שהראו סרטון כאילו אנו עולים במעלית מלאה צמחים טרופיים, קומת התצפית התחתונה הייתה נחמדה, רק שה"ענפים" של העצים קצת הסתירו את הנוף וזה די ביאס, אח"כ עלינו במדרגות אל נקודת התצפית שעל הגג, שם התרשמנו הרבה יותר מהנופי ה-360 מעלות של הסביבה
אנחנו המבוגרים התלהבנו מהנופים, הילדים לעומת זאת התלהבו לעלות על גבעות קטנות כאלו המכוסות דשא סינטטי ולהתגלש מהם כלפי מטה, זה יכל להעסיק אותם שעות, אילולא היינו צריכים בשלב מסויים להזיז אותם הלאה, בשלב מסויים הרגשנו שמספיק, צריכים לזוז הלאה
ליה שם קצת שיחקה עם ילדה בגילה פחות או יותר, הילדה הגיעה גם היא לטיול כאן ממובאיי הרחוקה. פתאום שמענו מההורים את ההינדית שאנו כל כל אוהבים ונזכרנו בערגה
ירדנו בחזרה במעלית למטה, המשכנו רגלית אל עבר הים, הליכה רגלית של כ-10 דקות הליכה, רצינו להגיע אל Far East Organization Children’s Garden, שם קראנו כי נמצאות מזרקות בהם הילדים יוכלו לרוץ בין טיפות המים, בדרך לשם עברנו באקווריום עם דגים ענקיים, שזה כבר פחות הרשים אותנו, לאחר ביקורינו באקווריום הענק, וגם במתחם של קקטוסים שטיפחו שם, מראה כל כך שונה ממה שאנו רגילים לראות כאן באיזורים הטרופים של חלק זה של העולם
הגענו אל מתחם המזרקות, אך מה ? הוא היה סגור. כן, בימים שני עד רבעי, אין עם מי לדבר שם, בעאסה, we should have known that אמרתי לאפרת תוך שאני מאשים את עצמי על כך שלא קראתי לפני כן את זמני הפתיחה באינטרנט. לא נורא, המשנו עוד כדקה הליכה אל עבר המפגש עם הים, משם ניתן לתצפת על איזור ה-Downtown של סינגפור, הזמן היה כבר זמן שקיעה – מה שרק הוסיף לתפאורה היפה על האיזור
חזרנו בחזרה הביתה, בדיוק באותה הדרך ממנה הגענו, תחילה יצאנו ממתחם הגנים, תפסנו רכבת באותה תחנה בה ירדנו וחזרנו הביתה, ליה נרדמה באותה עת כך שהייתי צריך לשאת אותה על ידיי לאורך כל הזמן הזה, לא פשוט, גם עם תיק גב מפוצץ בקניות ועוד המשקל שלה הכאיבו לי מאוד על הכתפיים. בינתיים בחדרים, יובל ודניאל היו בעיצומו של צפייה בסרט האחרון של הארי פוטר, הפרענו להן באמצע והתארגנו על ארוחת ערב לילדים, מתוך הקניות שעשינו היום בסופר צהריים. בשלב מסויים, בסביבות השעה 21:00 (קצת אחרי), אני אפרת וליה יצאנו אנחנו לאכול, הגענו למתחם מזון חדש בו לא אכלנו עדיין, כל הדוכנים היו כבר סגורים, מצאנו אחד שהיה פתוח בו קניתי לחמי באוצה נפלאים, הזמנתי מכל המינים וכל הסוגים שהיו לו, טעים, אהבתי מאוד, אפרת קצת פחות. המוכר אפילו פינק אותנו בפחית קולה זירו על חשבונו. סיימנו די מהר לאכול וחזרנו לחדרים כדי לסגור את היום הארוך הזה.
— 09/03/2023 , יום חמישי —
גם היום, רוב היום היינו בחוץ, גם היום הזה היה מאוד מתיש עבורינו, אין לנו כאן רגע דל בסינגפור, אין איזה יום מנוחה בחדרים, להירגע מעט מהמסע, להכין שיעורי בית, לראות סרט במחשב, לדפוק שנ"צ… כפי שהיה לנו במדינות אחרות, יש לנו בסה"כ 10 ימים בסינגפור והמון מה לעשות ולראות, אז רוצים לנצל את הזמן היקר שלנו כמה שניתן.
היום התעוררתי ב-8:00, עידו צילצל בפעמון דלת חדרינו, מסתבר שהם היו כל כך להוטים להתחיל את היום הזה אז עידו העיר את אחיותיו ואח"כ אותנו. יצאנו אני ועידו אל ה-7/11 לקנות לנו ארוחת בוקר, כרגיל, יוגורטים, לחמניות מתוקות, סנדביצ'ים, חלב… חזרנו לחדר ואפרת הייתה אמונה על הכנת ארוחת הבוקר בזמן שאני ישבתי על המחשב עובד על הבלוג. בסביבות השעה 11:00 יצאנו מהמלון לכיוון תחנת הרכבת Bugis, עלינו על הרכבת ובמשך כ-20 דקות נסענו לתחנה האחרונה (או הראשונה) של הקו הזה, אל תחנת: Pasir Ris,
מתחנת הרכבת הלכנו עוד כ-10 דקות הליכה אל עבר יעדנו היחיד להיום, אטרקציית המים הגדולה שלנו בסינגפור – פארק המים Wild Wild Wet (כן, שם מקורי בהחלט). שילמנו בכניסה סכום מכובד של 107 דולר ועוד אח"כ הוספתי 10 דולר על ה-Locker והתחלנו את החיים הטובים תחת השמש (היותר מידיי חזקה) שהייתה, לפחות לא ירד היום גשם כמו בימים האחרונים
מצאנו לנו 2 כיסאות מתכווננים ליד בריכת הגלים, זרקנו שם את התיקים והמגבות, לאחר שנמרחנו בפעם השניה בקרם הגנה (הראשונה הייתה בחדר), כל אחד פנה לדרכו, אני תחילה הייתי עם דניאל ויובל במתקן בו עולים על סירת גומי ונופלים בגובה רב למעין חצי כדור כעור, תחילה עשיתי זאת עם דניאל ואח"כ עם יובל. לאחר מכן הלכתי להיות עם עידו שרצה לעשות את המגלשות הגדולות, אז להכי גדולות הוא לא יכל להיכנס כי לא עמד בגובה המינימלי, היה חסר לו ס"מ אולי אפילו פחות כדי להיכנס למגלשה, עובד המקום ממש התאמץ כדי לבדוק האם הוא עולה את המינימום, כאן בסינגפור, עם כל הסדר והניקיון יש גם משמעת, ולעגל פינות כמו אצלינו במזרח התיכון, זה לא קיים בכלל. גם אם מדובר על חצי ס"מ מתחת למינימום. הוא עלה אח"כ למגלשות אחרות, נמוכות יותר עם מזרן כחול, היה לו כיף, אח"כ המשכנו למתקנים לילדים צעירים יותר עם מגלשות נמוכות הרבה יותר
עם הזמן, הייתי גם עם ליה בבריכה ובמגלשות של הקטנים, וגם קצת עם אפרת (ממש קצת) על הכיסאות שלנו כאשר ליה הייתה עם דניאל. מי השתיה שלנו נגמרו מהר מאוד, לא ניתן למלא כאן מים, רק לקנות, מה גם שבעיקרון אסור להכניס לכאן מזון ושתיה, אך הבדיקה בכניסה לא הייתה מאוד קפדנית. הלכתי לקנות מהמכונה האוטומטית בקבוק חצי ליטר של משקה: 100+ – משהו כמו פנטה קרה, רק עם 80% פחות סוכר – וואו, זה הגיע ממש במקום, חבל מאוד שאין לנו שתיה מוגזת וממותקת כזו, שלא כמו הטירוף הזה של כמות הסוכר כמו בקולה \ ספרייט \ פנטה. מידיי פעם הגיעו לגיחה קצרה חלק מהילדים, עם חיוך על הפנים ותחושה של ריצוי, הכרחנו אותם לשתות מים (שקניתי), לנוח מעט בצל ולמרוח קרם הגנה, לעיתים גם הצלחנו לתפוס את כולם לתמונה משותפת:
בשעות אחה"צ, כולם מלבדי נכנסו למסלול האבובים, מאוד נהנו שם, עשו סיבוב אבובים ארוך ואיטי שם צברו חוויות משותפות, תפקידי היה לצלם מבחוץ. לקראת הסיום שלנו שם בפארק, הבנות רצו לגלוש בעוד 2 מגלשות גבוהות מאוד, אני שוב, באתי על תקן הצלם והמתרגם להסברי הבטיחות שניתנו לבנות, שם למעלה יצא לי לראות את כל הפארק ממבט ציפור, היה מאוד מרשים
סיימנו את הפארק, מיצינו בסביבות השעה 17:15, כ-45 דקות לפני הסגירה. הילדים הלכו להתקלח במקלחות של המקום (זה יחסוך לנו את המקלחות בערב במלון), כל אחד מאיתנו יצא מהמקום שרוף כולו מהשמש, אחד בדרגת well done, אחד פחות, אבל כולנו נשרפנו ללא יוצא מן הכלל, המסקנה שהגענו אליה היא שקרם ההגנה אותו רכשנו בווליגמה – שווה לעכוז! מרגיש יותר כמו קרם לחות מאשר הגנה נגד השמש, אפרת נמרחה 3 פעמים בכמה שעות ועדיין נשרפה יותר מכולם. טוב, נו, סרי לנקה… מה כבר אפשר לצפות ? יצאנו מהמתחם, לאחר שמצאנו את העגילים של דניאל לאחר שהיא איבדה אותן. להלן סרטון המציג כמה מהאטרקציות שחווינו היום
יצאנו אל מחוץ לפארק, כולנו היינו מורעבים ממש, מעט האוכל שהבאנו מהבית לא הספיק להחזיק את הילדים יותר מידיי, ליד פארק המים ישנו קניון גדול, Downtown East הוא נקרא, מצאנו שם גם Mcdonalds וגם KFC, חלקנו רצינו משהו אחד וחלקנו משהו אחר, כך יצא שאפרת, דניאל ועידו הלכו לקנות אוכל במקדונלדס ואני, יובל וליה הלכנו ל-KFC , בסוף נפגשנו שוב לארוחה משותפת במתחם האכילה של KFC.
סיימנו עם האוכל והתחלנו להתקפל לכיוון תחנת הרכבת שתיקח אותנו הביתה, נכנסנו אל תחנת Pasir Ris שגם היא ממוקמת ליד קניון גדול (White Sands), זה נראה כאילו כל סינגפור היא קניון אחד ענק, ומתחמי מזון בכל פינה, המקומיים כאן כנראה לא אוהבים או מורגלים לאכול בבית. נסענו ברכבת כ-20 דקות עד תחנת Bugis ממנה הגענו היום בבוקר, מכאן ההליכה אל המלון שלנו – Oxford כבר די מוכרת, ליה נרדמה עוד בדרך לחתנה הראשונה שלנו – ממש ביציאה ממתחם המזון בו אכלנו, נשאתי אותה שוב על ידיי לאורך כל הדרך (לא קל, היא כבר נעשית כבדה ואני מזדקן), כאן במלון, כיבסתי כמה בגדים הכרחיים במלון, מאז ווליגמה לא עשינו כביסה, הילדים התכוננו לקראת שינה די בהתרגשות, גם היום הזה היה להם יום משמעותי בטיול, וגם מחר זהו יום ההולדת של יובל וזה הולך להיות כנראה היום הכיפי ביותר לילדים בכל המסע הזה, שנה שלמה של טיולים עם כל הכיף שלהם הולכים להתנקז לשיא שיגע מחר בשבילם. מחר הולך להיות גם אחד הימים היקרים ביותר שלנו בכל המסע של השנה הזה, יש למה לצפות.