— 15/04/2023 , יום שבת —
היום סוף סוף היה היום, אותו טיול יום שרצינו להגיע אליו כבר לפני כ-5 ימים אבל נדחה להיום בגלל חוסר מקום (חג הסונגקראן), היום הגענו אל חופי חול לבן, מי טורקיז והמון שמש, היום הגענו אל איי סימילאן ויפייפיים.
לא ישנתי הרבה בלילה, התעוררתי באמצע והתחלתי לעבוד לאיזה שעה, בבוקר היה קשה להתעורר פתאום ביקיצה לא טבעית, השעון העיר אותי ב-6:00 בבוקר, הערתי את אפרת ועידו, התארגנו מהר, ללא ארוחת בוקר או כוס קפה, יצאנו מהחדר והתחלנו בנסיעה אל המזח שצפונית לקאו לאק תוך שאנו משאירים את דניאל ויובל ישנות בחדר. יצאנו ב-6:30, עוד כשכל האיזור היה מנומנם, הכביש עבר באותם נופים פראיים שראינו בדרך הגעה לכאן, רק שהפעם הכל היה מכוסה בערפל כבד, כעבור כחצי שעה של נסיעה לערך, עצרנו בסניף 7/11 הראשון שמצאנו על אם הדרך, קניתי חטיפים ושוקו לארוחת בוקר קלה והמשכנו בדרך, אל הסוכנות הטיולים All Seasons Marine Pier, הצמודה למזח הגענו ב-7:55 בבוקר, 5 דקות לפני הזמן, אך ביזבזנו אותן בנסיונות למצוא חנייה, בסופו של דבר מצאנו אחת קצת רחוקה מהמקום, אבל לא נורא כל כך, שילמנו את שאר 50% עבור הכרטיסים והתפנינו לארוחת הבוקר שהגישו במקום, אני לא הייתי רעב כלל לאחר הביקור ב-7/11. עברנו תדריך קל עם המדריך הראשי מה אנחנו הולכים לעבור היום ומיד יצאנו למזח שם המתינה לנו סירה מהירה שתיקח אותנו, בגלל שהתעכבנו בשירותים לפני היציאה, הגענו אל סוף התור וזה אומר שהמקומות שקיבלנו היו בקדמת הסירה, מקומות מעאפנים באמצע. אני חששתי שמא אחטוף מחלת ים, אבל בסופו של דבר היה בסדר בגזרה הזו. על הסירה היו עוד משפחה ישראלית שהגיעה לחופשה כאן של שבועיים פסח, ועוד זוג ישראלי מבוגר שגם הוא כאן לתקופה קצרה.
השייט אל האי הראשון בסדרת איי סימילאן לקחה לנו כשעה ורבע. קבוצת איי סימילאן מבוססת על 9 איים, האיים 1, 2, 3 אינם נגישים לקהל הרחב שכן הם שמורת צבי ים, אי מספר 4 הוא האי אליו מגיעים כולם לאכול, איים מספר 5, 6 הם איים לצלילה בעיקר, איים 7, 8, 9 פתוחים ונגישים למטיילים ששילמו את מיטב כספם לחברות הטיולים הרבות. אנחנו הגענו תחילה אל אי מספר 8, שם עגנו על החוף המפורסם והיפייפה שלו, המקום נקרא: Donald Duck Bay או בשפה העממית: Ao Kuerk Bucht, עגנו את הסירה, מבין עוד כמה סירות שפרקו מאות מטיילים אחרים, היה די עמוס בחוף, את ליה זה לא עניין, היא החלה לרוץ בהתלהבות
אנחנו רצינו לעלות אל הסלע המפורסם משם ניתן לצפות על החוף מלמעלה, אז בדרך עוברים בשלט נחמד האומר כי אנו אכן נמצאים באיי סימילאן (נהג הסירה לא חירטט אותנו)
שם למעלה היו טונות של מטיילים, היה קשה לזוז מבלי לעלות על מישהו אחר, ובנקודות התצפית והצילום, היינו צריכים להמתין בתור עד שהאחרים שלפנינו יסיימו להצטלם ואז אנחנו נכנסנו לתמונה, מבאס שזה כל כך המוני, אבל הנופים מפצים על הכל, מיי הטורקיז בשילוב החול הלבן זוהי הגדרת החופש המושלמת
לאחר כ-15 דקות שם למעלה על הסלע, ירדנו למטה שוב, בין המוני התיירים שפקדו את המקום באותו הזמן שלנו, הגענו לחוף הנדיר הזה, טיפסנו שם על סלע צדדי המשקיף על לגונת מי טורקיז מדהימה
הסירות חזרו לעגון בקרבת החוף, צוות העובדים מסמן לכל קבוצה שלו לעלות על הסירה, זהו, סיימנו את ביקורינו כאן באי, אנחנו הולכים לאי אחר, לאי מספר 9 הקרוב אליו, שייט של 5 דקות והגענו ליעדינו החדש, מה עושים כאן ? עוגנים ליד החוף ומשנרקלים, יש במקום ריף אלמוגים חביב עם כמה דגים צבעוניים, כולנו נכנסנו למים, תחילה אני שנירקלתי עם עידו שממש נדלק על הפעילות הזו, לאחר מכן לקחתי בעלות על ליה ונתתי לאפרת גם כן לשנרקל.
חזרנו בחזרה על הסירה שלנו, המשכנו בנסיעה כשכולנו רטובים מכף רגל ועד ראש, בזמן הזה אפרת שוחחה עם המשפחה הישראלית, כל מי שמדבר איתנו מופתע לשמוע על המסע שלנו שנמשך כשנה, שתי השאלות שתמיד עולות הן: "ומה עם עבודה ?" "ומה עם לימודים לילדים ?", נראה לי שאנחנו פשוט צריכים להקליט את עצמינו ולהשמיע לכולם את ההקלטה. הסירה הגיעה אל אי מספר 7, שוב פעם לשנירקול, הפעם אני ועידו בלבד ירדנו מהסירה וצפינו דרך המשקפת והנשם על דגים והריף היותר מרשים מזה הקודם. עלינו שוב על הסירה כשקראו לנו לחזור (כעבור כחצי שעה של שנירקול) ונסענו שוב פעם, הפעם אל אי מספר 4 שזהו האי בו אנו אוכלים ארוחת צהריים, הסירה שלנו וכל שאר הסירות שיצאו למקום הזה היום, קל לדמיין כמה החדר אוכל היחיד כאן באי היה המוני., כבר בשייט ליה נרדמה, אני סחבתי אותה על ידיי כל הדרך עד לחדר האוכל, וכשאני ממתין בשולחן שתפסתי לנו, אפרת הייתה אחראית להביא גם לי את מגש האוכל שכבר הוכן מבעוד מועד. האוכל היה סביר ביותר, לא אוכל של מסעדה תאילנדית, אבל עשה את העבודה, הגישו לנו מאכלי ים ושניצלוני עוף. עם הזמן, כבר סיגלתי לעצמי את מומחיות של לאכול עם יד אחת (כאשר ליה רדומה על ידי השניה), כך זה גם היה היום. סיימנו את האוכל והלכנו אל חוף הים. מהמם !!! אחד מחופי הים היפים שראינו בחיינו, יש ויכוח בינו לבין Maya Bay שכנראה מנצח בנקודות, אבל החוף הזה על אי מספר 4, בהחלט נמצא במקום ראוי ביופיו
ליה באותם רגעים החלה להתעורר, היא עדיין הייתה מעוכה כזאת, צריך היה לתת לה זמן להתעורר, בינתיים תפסתי אותה עם אפרת על החוף בתמונה חמודה
בסך הכל הקצו לנו כמעט שעתיים לאי הזה, לאכול ולשהות על החוף ובים. ניסינו לאכול כמה שיותר מהר, כדי שישאר לנו מספיק זמן להסתובב ולחקור את החוף, כאשר ליה התאוששה מהשינה שלה, היא ועידו שיחקו בחול הכי דק והכי לבן ונעים שהם אי פעם שיחקו בו.
מידיי פעם גם עידו קפץ למים והתרענן במים הקרירים, כשבחוץ מאוד מאוד חם ושימשי
השעה 15:00 הגיעה, ואנחנו נאלצנו להקים את עצמינו מהישבה על החול הנעים ולעלות בחזרה לסירות, זהו, תם ונשלם הביקור כאן בחוף. פנינו מועדות אל עבד ה-Mainland, בחזרה למזח ממנו יצאנו בבוקר. השייט לקח כשעה ו-20 דקות, בינתיים הרוח שנשבה על בגדינו ייבשה אותם כמעט כליל.
הגענו אל המזח, זו הייתה מחווה יפה מצד המדריך להעביר למשתתפי הטיול את כל התמונות שהוא צילם אותנו במהלך היום, בסירה הוא פשוט עבר אחד אחד, בחר את התמונות הרלוונטיות ושלח לו אותן במייל. כך גם זה היה אצלי. הגענו אל המזח, נכנסנו שוב פעם למתחם ההתקהלות בו היינו בבוקר, הוגשה לנו ארוחת ערב בדמות ספגטי ורוטב עגבניות וקערות ירקות מהן ניתן להרכיב סלט, זה היה מצויין. אחרים כבר התקפלו להסעות המאורגנות שלהם, הסעות שלוקחות אותם לבתי המלון מהן הגיעו, אנחנו הרי הגענו עם הרכב, אז לקחנו את הזמן והמשכנו לאכול בניחותא את ארוחת הערב, עזבנו את המקום רק שעה אח"כ (סביבות השעה 17:30), נפרדנו לשלום מצוות העובדים, הגנבתי תמונה אחרונה של המזח בשעה שהשמש יורדת ועזבנו את המקום בדרך אל הרכב שלנו
הנסיעה בחזרה אל הבית שלנו בקוא-סוק לקחה כשעה וחצי, את חצי הדרך עשינו עוד באור יום (מעומעם) והחצי השני עבר בחשיכה. באמצע גם עצרנו שוב באותו סניף של-7/11 שעצרנו בו היום בבוקר, עוד פעם כדי להצטייד בשטויות, גם לנסיעה של מחר, נתנו לילדים לצפות ביוטיוב מהטלפון של אפרת ואנחנו שמענו מוסיקה נהדרת – מצעדי שנות ה-80. כאן בקאו-סוק, עצרנו אל מול בית המרקחת, אפרת קנתה עוד את הפרוביוטיקה ושוחחה ארוכות עם המוכרת (ובכך ייבשה לנו את הצורה), חזרנו לחדר, שם דניאל ויובל התאפרו והקליטו סרטון נוסף לטיק-טוק. מי שהיה צריך, נכנס למקלחת ובכך סגרנו עוד יום פורה במיוחד