נקודת המרכז

— 26/03/2023 , יום ראשון —

אנחנו נמצאים כעת בנקודת המרכז של תאילנד, האמצע של האמצע של המדינה, נסענו היום כ-5 שעות צפונה לכאן, לאיזור שנקרא: Khao Kho, מקום יפה, מקום תיירותי מאוד, תיירות פנים בעיקר, כי אלו תיירי חוץ מגיעים למרכז של המדינה ? קצת לא מסתדר עם הלו"ז של בנגקוק – צפון – איים – בנגקוק שכולם עושים. אחד הדברים הטובים שכאן הוא הטמפרטורות השפויות, במקום 37-38 מעלות, אנחנו ירדנו כאן ל-32 מעלות, ללא הרבה לחות, וזה הבדל גדול.

התעוררתי היום מוקדם, בסביבות השעה 6:00 בבוקר, פתחתי כרגיל את הלפטופ והמשכתי בעבודת המחקר במסגרת ה-Road trip שלנו, ביררתי מקומות לינה כאן באיזור ובאיזורים הבאים בתור, בסביבות השעה 8:00, עידו התעורר, ובמקום לתפוס ישר את הטלפון שלו, אני תפסתי אותו ויצאתי איתו החוצה, אל המתחם של הגסט-האוס מסעדה הזה שכאן, את שדות האורז הנפרשים אל מול עינינו ברגע שיוצאים למרפסת, אי אפשר לפספס

ירדנו למטה, הבטנו בבריכה שהחלה להתמלא בילדים מקומיים, מסתבר שהיום (יום א'), יש שיעור שחייה כאן במקום, היה נחמד לראות את הילדים הקטנים עושים תרגילים על יבש לפני שנכנסו למים, עידו שאל מיליון שאלות סקרנות, ואח"כ גם הסתובבנו בגנים עם המזרקות של המסעדה, איזה מקום חמוד זה המקום הזה:

בסביבות השעה 8:30, חזרנו שוב פעם לחדר, אפרת וליה כבר התעוררו, דאגנו גם להעיר את יובל ודניאל, ב-9:00 יש לנו ארוחת בוקר, אז צריך כבר להתארגן. שם על המיטות, עוד כשהבנות חצי ישנוניות, הצעתי להן הצעה. להישאר כאן עד 12:00 ולשהות בבריכה עד אז, או לנסוע מיד אחרי ארוחת הבוקר צפונה ולהספיק ולראות גן של דינוזאורים ביעדינו הבא. ההחלטה הייתה לעזוב מיד כדי להספיק לראות את הדינוזאורים. ארוחת הבוקר הייתה מעולה, כמו ארוחת הערב שעדיין לא נרגעתי ממנה ומהאיכות המטורפת שלה, כך גם איכות ארוחת הבוקר הרקיעה שחקים.

אז מסתבר כי הארוחה הגיעה בחינם, מה זה בחינם ? זה היה כלול כבר בעלות הלינה של החדר (1,388 בהאט), וואלה, איזו הפתעה נעימה קיבלנו על הבוקר. עשינו צ'ק-אאוט זריז, העמסנו את התיקים על הרכב, נפרדנו מהבעלים המאוד חביבים ועזבנו את המקום. ה-GPS של הרכב הראה קצת יותר מ-4 שעות נסיעה עד ליעדינו, בפועל, עם כל העצירות, זה נמשך בערך 5 שעות. כעבור 40 דקות לערך עשינו עצירה ראשונה, אני היחיד שירדתי, חציתי את הכביש אל עבר הכספומט הצהוב (Krungsi) – היחיד שמוציא 30K בהאט עם אותה עמלת משיכה של 220 בהאט (כמו כל שאר הבנקים), הכנסתי את הסטיפה לארנק והמשכנו בנסיעה, העצירה הבאה הייתה בתחנת דלק, אני ואפרת הלכנו להוציא נוזלים בשירותים, והרכב שלנו הכניס אליו נוזלים אחרים. בדקתי את הממוצע – הרכב שלנו עושה 12.36 ק"מ לליטר אחד של סולר (מנוע דיזל). לא רע בכלל בהתחשב שהאוטו כל הזמן מריץ את המזגן, לאורך כל נסיעה, כל הנסיעה. היו לנו עוד 2 עצירות לקראת סיום הנסיעה, הראשונה ב-Rest Area, יצאנו להשתין ולחלץ עצמות, השניה מול 7/11 לתת לילדים מרגוע עם קיבה מלאה בטוסטים ושאר חטיפים. עלינו בעליות אל איזור Khao Kho, זהו גם National Park וגם איזור הררי בו פזורים כמה כפרים ציוריים מתויירים (כמות הגסט האוסים והצימרים פה היא בערך אינסופית), עצרנו עצירה חפוזה בנקודת תצפית חביבה, במקום עליו שמענו המלצות מישראלית (בלוגרית) שטיילה כאן במקום לפני שנה וחודש בסה"כ. אנחנו המשכנו לנסעו אל עבר 2 גסט האוסים צמודים עליהם חקרתי באינטנט ואהבתי את מה שראיתי, עוד כחצי שעה נסיעה והגענו אליהם.

אז המקום הראשון אליו הגענו, נקרא משהו בתאילנדית (ข้าวหอม รีสอร์ท @เขาค้อ) שעדיין לא הצלחתי לפענח, בחורה עם אנגלית מאוד בסיסית עד לא קיימת קיבלה אותי, היא הראתה לי את החדרים המשקיפים לעמק – נוף בהחלט יפה, כך גם המחיר – 1,700 בהאט ללילה לחדר, ז"א 3,400 ל-2 חדרים, היא הציעה גם חדרים זולים יותר ללא תצפית לנוף. אוקיי, רציתי לראות את המקום השני – I'm Fine Khaokho, שם קיבלתי שוק, הבחורה שעבדה שם הראתה לי מבחוץ דירה בת 2 חדרי שינה ומטבחון, אז מה השוק כאן ? שאת הדירה יכולתי לראות רק מבחוץ, היא לא איפשרה לי לראות את החדרים, המקלחות והשירותים מבפנים, למעשה אסור היה עליי להיכנס ולראות מבלי שאשלם קודם. הזוי לחלוטין, זוהי הפעם הראשונה במזרח הרחוק שאני נתקל בתופעה כזו, החלטתי להתקפל משם , גם החדרים האחרים (הזולים יותר) נראו קטנים ולא אטרקטיביים (מיטות זוגיות צרות מידיי. חזרתי למקום הראשון, ניסיתי להתמקח מעט עם הבחורה שעבדה שם, לקחת 2 לילות תמורת 4K , במקום 4.8K . שום כלום, לא ניתן להתמקח כאן, הם בונקרים בעניין המחיר, היו מוכנים להוריד את המחיר רק בתמורה להורדת ארוחת הבוקר, אוקיי, טוב לדעת שמגישים כאן ארוחת בוקר, התחלנו להיכנס לרזולוציות נמוכות של מה הארוחה כוללת, ואני כבר התעצבנתי, הזמן נמרח ונמרח, ובמקום לצאת לטייל ולנצל את רגעי האור האחרונים, אני מתעסק פה עם שטויות, מה גם שהבחורה הזו, כמה חיננית שלא תהיה – הרגה אותי, פשוט הרגה אותי עם כל השאלות שלה , איזה צ'ק-אין הזוי. ועוד כל התקשרות בינינו הייתה דרך גוגל טרנסלייט – מה שעיכב את כל התהליך, ואני ראיתי איך הטיול שלנו להיום הולך ומתמוסס. סוף סוף היא הלכה, ואנחנו יכולנו כבר להכניס את התיקים לחדרים ולתת לילדים להתרווח במיטות

תפסנו את ליה ועידו ויצאנו לסיבוב ראשון באיזור, נסענו לכיוון המפל ובדרך עצרנו בנקודת תצפית חמודה, דפקנו שם כמה תמונות חביבות של הילדים

וגם שלנו קצת

אנחנו המשכנו לכיוון המפל, הגענו אליו, יותר נכון אל שער הכניסה, שם עצר אותנו מקומי שעבד שם, המקום סגור, הוא נסגר ב-17:00 (ואנחנו הגענו ב-17:15), נאלץ להגיע לכאן מחר שוב פעם… המשכנו הלאה בכביש אל נקודה שאמורה להיות נחמדה (לפי גוגל מפות), הגענו אליה, ו… ? אכזבה. נקודת תצפית על הנהר (Bang Rachan Islet), רק שבקושי היו מים בנהר, כך שזה פגע קשות בהנאה שלנו שם

לא נשארנו שם זמן רב, כעבור כמה דקות, היינו שוב פעם ברכב, הפעם נוסעים אל נקודת תצפית מרשימה הרבה יותר, Khao Takhian Ngo שמה, ומכאן ניתן לראות נופים פאנורמיים של 360 מעלות, מסתבר שניתן גם להקים שם אוהלים למי שלא מעוניין לשלם מעל 2K בהאט ללילה. מעבר לנופים המרשימים, התאילנדים גם בנו כאן אטרקציות לילדים קטנים, לילדים בגיל של ליה שיתלהבו גם הם כמו הוריהם במקום

אנחנו התלהבנו מהנופים, והשמש שעמדה לשקוע

לקראת השקיעה, החלטנו לצפות בשמש ממקום אחר, נכנסנו לרכב וחזרנו לכיוון הגסט האוס שלנו, רק הפעם מכביש אחר, למעשה זוהי הייתה אותה דרך עימה הגענו לאיזור היום בצהריים (לפני כמה שעות), עצרנו שוב פעם באותה נקודת תצפית (Khao Kho Viewpoint) בה עצרתי כשהיינו פה בצהריים, אז ממש לא התרשמתי מהנופים, אך בזמן השקיעה, זה היה וואו אחד גדול.

ניסינו לתפוס את השקיעה המרשימה הזו גם מאיזור אחר, צמוד לנקודת התצפית, נכנסנו מהר לרכב ונסענו כדקה אחת בסה"כ אל בית הקפה 180° All Day All Season, השמש כבר נכנסה אל מתחת להרים אז קצת פספסנו את השקיעה, אבל לפחות ליה מאוד נהנתה מ-Facilities ששם

ואפרת עמדה ותיצפתה שהכל כשורה

הילדים היו כבר רעבים, באמת הגיע הזמן שנכניס להם אוכל אמיתי לקיבה, המקום הזה בו היינו (180 מעלות) לא היה מסעדה אלא בית קפה שגם מלבד כמה סוגים של שתיה חמה וקרה, לא היה להם מה להגיש, חיפשתי בנייד בזריזות מקום לאכול ומצאתי את chill house cafe khaokho, אמנם יש לו שם של בית קפה, אבל זוהי מסעדה, ולא סתם מסעדה, מסעדה יפנית, הבעלים מאוד נחמדים במסעדה, אוכל יפני, תפריט תאילנדי ומוסיקת קאנטרי אמריקאי התנגנה ברקע. נו, טוב… הזמנו Nuggets, שני סוגי סלטים, צ'יפסים לילדים, לי – מרק ראמן ולאפרת סושי אבוקדו מצויין. לא סיימנו את הכל, את השאריות ארזנו והבאנו אח"כ לבנות שנשארו בחדר. סיימנו ארוחה טובה בסה"כ, שילמנו 578 בהאט ועזבנו את המקום והבעלים החביב שמאוד התלהב מ-ליה

בחדר, הבנות לקחו את אחד הפאזלים שקנינו להן בשוק אתמול והרכיבו אותו עד החלקיק האחרון. יובל ועידו בינתיים שיחקו במתחם השעשועים של הגסט האוס שלנו

סגרנו פה את היום, את גם הדינוזאורים שמלכתחילה הבטחנו לילדים, לא הספקנו בסופו של דבר לעשות היום (נסגר ב-17:00), כך שזהו חוב שנותר לנו אליהם למחר (ביחד עם המפל, שזהו חוב אלינו), כן, אז מחר אנחנו מתכננים להישאר כאן, לפני שנמשיך בנסיעה הלאה, צפונה יותר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן