— 29/01/2023 , יום ראשון — קשה להאמין שאוטוטו אנחנו עוזבים את המקום הקסום הזה, האי מונרו הוא אחד מההיי-לייטים שלנו בטיול הזה, אפרת ואני כבר מדברים על כך שסביר להניח ונחזור לכאן בעתיד, נראה איך המקום הזה (שכבר כעת בצמיחה) התפתח וגדל (תיירותית). היום התעוררנו בהום סטיי של ראגו, הבעלים של Watergate, השינה הייתה …
— 27/01/2023 , יום שישי — כבר הגיע העת כאן באי מונרו שאנחנו מספיק זמן פה במקום כדי להתחיל להתערבב ולהכיר טוב יותר את המקומיים, בין אם זה השכנים של הגסט האוס של Deepa בו אנחנו משתכנים (הרי את משפחתה כבר אנו מכירים זה כמה ימים), המוכרת בדוכן הפינתי ממנה אנו קונים מצרכים בסיסיים, נהג …
— 24/01/2023 , יום שלישי — היום זהו היום ה-100 שלנו למסע וביום זה אנחנו כבר מתחילים להרגיש קצת את הסוף, לא של המסע, אלא של המסע של הודו. הימים רצים לנו פה בטירוף חושים ומבלי לשים לב אנחנו כבר עמוק בתוך השפיץ הדרומי של תת היבשת. אנו מנסים להיאחז בכל פיסת חוויה שרק ניתנת …
— 22/01/2023 , יום ראשון — נראה לי שכך הכי נכון לתאר את האי מונרו (Munroe Island), מקום קסום, פינת חמד של ממש בדרום הודו. הגענו לכאן היום בנסיעת רכבת קצרה מיעדנו הקודם – אלפי, לשם כך התעוררנו בשעה 5:30 (אני כבר הייתי ער מ-4:00 אבל לא משנה), בשעה 6:00 בבוקר התייצבנו כמו מלכים מחוץ …
— 19/01/2023 , יום חמישי — חזרנו לחופים. אחרי שהות של כמה שבועות בפנים תת היבשת של הודו, שוב פעם הגענו לקו החוף המערבי של המדינה, מכאן אנו צופים לים הערבי (המפריד בין הודו לבין אפריקה). הנסיעה היום לאלפי הייתה מוטלת בספק, בעקבות המחלה שתקפה אותנו אתמול קשות (דניאל בעיקר) לא היינו בטוחים אם נוכל …
— 16/01/2023 , יום שני — עזבנו את הזריחות המהממות של וואטה, נפרדנו מכל החברים שרכשנו כאן, הגענו היום אל מקום חדש ולא מוכר בדרום הודו, אל פארק לאומי אשר מגיעים אליו כדי לצפות בבעלי חיים החיים להם בטבע, הגענו כדי לא לראות דבר, מה ? למה ? בהמשך… הגוף שלי התרגל כבר לקום בשעות …
— 14/01/2023 , יום שבת — כאן בואטה קנאל, החיים זורמים לאט ורגוע, החבר'ה הצעירים כאן יושבים רוב הזמן בחצרות הבתים, לא עושים דבר מלבד לדבר אחד עם השני, לצחוק, להתלהב, להעביר חוויות וסיגריות , היום התחברנו לקבוצת תרמילאים ישראלים בדיוק כזו, חיים בראש טוב, זורמים לאט, אנשים ללא בעיתו או חששות בחייהם, אולי מלבד …
— 12/01/2023 , יום חמישי — ההרגשה כאן בואטה קנאל היא הרגשה של השתקעות, הרבה חבר'ה כאן בוחרים לשהות במקום שבועות ואפילו חודשים על גביי חודשים מבלי לזוז הרבה, יש כאן משהו בתחושה, באווירה, בוויב של רוגע, ואטה היא כמו גואה ללא הים והחופים, על זה מחפים הנופים הפאנורמיים עוצרי הנשימה והזריחות המטריפות, הנה אחת …
— 09/01/2023 , יום שני — החיים פה בואטה קנאל הם על הגובה, היום ראינו עד כמה על הגובה, אנחנו פותחים את היום ב-לחיות על ענן וממשיכים את היום כשחיים בתוך ענן, איך זה יכול להיות ? פשוט מאוד, עננים זזים, ואטה נשארת קבועה. התעוררתי היום ב-6:30 בבוקר, השכנים שלנו כשיצאו מן החדר העירו אותי …
— 08/01/2023 , יום ראשון — זזנו היום, זזנו הרבה, נסיעה של 6 שעות אותה גמענו עם מונית מרווחת ועדיין זו הייתה נסיעה לא קלה בכלל, הגענו לואטה קנאל היום, המקום בו קיימים רק שני סוגים של תיירים: הודים וישראלים, אין פה משהו אחר, כאילו הכניסה למי שאינו זה או זה – אסורה. התעוררתי היום …
