— 06/07/2023 , יום חמישי —
ככה אני מרגיש, שחסר לי פה עוד זמן, זה קצת מצחיק, אנחנו נמצאים בגן עדן פה, הילדים נזרקו בקייטנה של בית חב"ד, בעיקרון יש לנו את כל הזמן בעולם, רק מה ? מאז שלקחתי ברצינות את הפרוייקט החדש שלי – פיתוח ויצירת קורס דיגיטלי חדש, זה גוזל ממני טונות של זמן, זמן שאפילו אני נאבק גם להקצות לטובת כתיבת הבלוג. היום השקעתי את רוב שעות היום בעבודה מול המחשב, מתקדם לאט לאט עם הכנת הפרקים, וככל שאני מתקדם, אני מבין שצריך ליצור עוד פרקים ועוד… נכון לעכשיו יש כבר מעל ל-40 פרקים !
היום התעוררתי מוקדם, פתחתי את המחשב וישר הרבצתי עבודה, עבדתי עד סביבות השעה 8:30, אז הערתי את כל המשפחה, להוציא את עידו שהתעורר גם הוא מוקדם ושרץ מול הנייד שלו. התארגנו מהר ויצאנו לשים את הילדים בקייטנה של בית חב"ד. אפרת קצת התמהמה שם עד שמסרנו את הילדים, אבל היום התהליך המסירה היה מהיר הרבה יותר מאשר אתמול למשל. מבית חב"ד נסענו אל בית הקפה Coffee in Love שנמצא בסמיכות לנקודת התצפית עם השלט I am Pai ממנו הצטלמנו לפני כמה ימים.
החלטנו לעשות סיבוב במקום לפני שאנחנו הולכים להתבטל אל מול כוס משקה קר וממותק. איזה יופי של מקום, נקודת תצפית מרשימה, הראות הייתה מצויינת ועם עננות נמוכה
הבלתי נמנע קרה ואנחנו התיישבנו בבית הקפה שותים שייקים ואוכלים עוגה מצויינת. שם במקום פגשנו משפחה ישראלית, שני הורים ו-3 ילדים מבוגרים כבר. הם באו לכאן לטיול קצר מישראל, בסה"כ 22 ימים לכל תאילנד והם רצים, ממש רצים. כמה שאני לא קינאתי בהם ושמחתי בחלקינו. המשכנו לשבת ולקשקש אפרת ואני.
אנחנו חזרנו הביתה ולמעשה שנינו פתחנו את הלפטופים שלנו והרבצנו עבודה, אני על הקורס החדש שלי ואפרת התעסקה בעיקר בגבייה , כן אז מסתבר שקורס חדש נפתח מחר. בשלב מסויים אפרת יצאה לעבוד בבית הקפה הממוקם אצלינו במתחם השכונה – Pai Lamun, אז היא יצאה לשם עם הלפטופ שלה ו… ? כלום, לא פתחה אותו בכלל, היא פגשה שם את עטר, השכנה שלנו והחלה להתקשקש איתה ושכחה לגמרי כי מתישהו צריך גם להביא את הלחם הביתה.
בשעה 14:00 עשיתי הפסקה, צריך להחזיר את הילדים הביתה, בקטע הזה ממש מבאס שאפרת לא יכולה לנהוג על הרכב, היה עוזר לי מאוד. טוב, חזרנו הביתה, אני בערך המשכתי מאותה נקודה שבה הפסקתי, אפרת בזמן הזה יצאה עם ליה לשכנים שלנו להכיר לה חברה חדשה שבגיל שלה. איכשהו מפה לשם, הזמן עבר חלף לו, אני בקושי שמתי לב כי כבר הגיע הערב. קיבלנו הזמנה מאורן לבוא אליו לארוחת ערב, מיכל – אשתו נסעה היום לסדנת מדיטציה. אנחנו נסענו לביתו, אני, אפרת, ליה ועידו. הבנות הגדולות החליטו להישאר. אני נשארתי שם מעט זמן, עשיתי שיחת טלפון הקשורה לעבודה ויצאתי מיד בחזרה הביתה, יש עבודה ועבודה לא חסר. אפרת נשארה שם עם הילדים הקטנים, גם אמיר – השכן שלנו מפאי לאמון היה שם, גם אשתו נמצאת באותה סדנה. מצויין. כאן בבית המשכתי לעבוד, בין לבין דניאל, יובל וחברות שלהן נכנסו ויצאו מהבית כאילו כאן זה תחנת אוטובוס, זה לא הפריע לי, אני הייתי שקוע בהכנת המצגות וכתיבת הקוד. לא שמתי לב מימיני ומשמאלי, בערב אפרת והקטנים הגיעו הביתה, בסביבות השעה 22:30 אולי קצת אחרי, גם ניסינו לחפש את הבנות שלנו שהתהוללו להן עם חברותיהן. בסופו של דבר כולם הלכו לישון קצת לפני חצות. ואני ? אני המשכתי לתת ראבוטה. עבדתי עד השעה 4:00 לפנות בוקר. כבר בקושי ראיתי בעיניים. הייתי מותש. נרדמתי מהר.
— 07/07/2023 , יום שישי —
לא ישנתי הרבה בלילה, התעוררתי בסביבות השעה 9:00, או יותר נכון עידו העיר אותי כבר ב-9:00, היה לו משעמם, אני מניח שנגמר לו הזמן בטלפון, אז הוא חיפש תעסוקה, חשב שימצא אותה אם יעיר אותי. בעסה. הייתי חצי ישן כשהכנתי לעצמי קפה, ומה ישר עשיתי ? כמו בן אדם מכור, פתחתי את המחשב והמשכתי לעבוד, כן, כנראה שהתמכרתי לעבודה. בסביבות השעה 10:30 – 11:00 כל השאר כבר התעוררו, אני הספקתי לסגור כמה פינות, זה היה נחמד. אפרת כבר החלה לעשות תוכניות להיום, תחילה אנחנו קבענו להיפגש עם קטי ורועי, החלטנו להיפגש בבית קפה עם נקודת תצפית, קבענו מיקום אחר, אך בסוף נפגשנו באותו בית קפה בו שהינו אתמול. כבר איך שיצאנו מהחנייה של הבית שלנו ראינו כי הולך להיות יום יפה היום.
אנחנו תכננו להגיע למקום מסויים, המקום בו רשום I Love Pai, איכשהו רועי וקטי הבינו כי עליהם להגיע אל I am Pai (המקום בו שהינו אתמול), אז מצאנו את עצמינו מרוחקים כ-200 מטרים זוג אחד מהשני, אנחנו מאוד נהנינו מנקודת התצפית אליה הגענו, אך סגרנו שם מהר את הבסטה והתקדמתנו אל עבר קטי ורועי שהמתינו לנו במקום השני.
הזמנו לנו קפה – שייק בטעמים, שלי הגיע בטעם קרמל, ועוד 2 עוגות טעימות, היה נחמד מאוד להיפגש איתם, תפסנו שם צחוקים מטורפים, בעיקר אפרת התפקעה מצחוק על משהו שהיא כבר סיפרה 5 פעמים, וזה עדיין קורע אותה.
בשעה 13:00, אני התחברתי לזום, נפתח כעת קורס כ-5000 ק"מ מפה, במתחם הבורסה ברמת גן, אז התחברתי לזום, נתתי כמה מילות מוטיבציה לסטודנטים החדשים שלנו והתנתקתי, אנחנו בדרכינו לעשות סידורים בעיירה פאי. מחר – יום שבת, הבנות שלנו עם חברותיהן רוצות להקים דוכן בשוק הבוקר של פאי, בדאצ'ה. מה זה אומר? שאנחנו צריכים לקנות להן את כל המצרכים, נסענו קודם לזרוק את שקית הכביסה שלנו, יצא כבר 3.5 ק"ג, לא מעט בכלל. המקום הקודם שאצלו כיבסנו היה סגור, אז שמתי את הכביסה במקום אחר מעבר לכביש. מקווה שיהיה טוב. משם אנחנו המשכנו אל Everything 20 baht, שזו חנות סטייל הכל בדולר שיש לנו בארץ, חנות פיצ'פקס כזו, אז מסתבר שמדובר בהאנגר ענק ויש שם מגוון עצום של מוצרים לבית, משהו בסגנון של הום-סנטר רק עם מחירי בדיחה, הבנות שלנו מקימות דוכן למכירת נאצ'וס. זה אומר שאנחנו צריכים לחפש קונטיינרים לשים בהם את החטיפים המלוחים ואת הרטבים, חיפשנו פה ושם ושם ופה בסוף התארגנו על איזה משהו, גם ליה קנתה לעצמה שרפרף בצבע ורוד.
מאוד מיהרנו שם כי אפרת קבעה עם אורן ואמיר ללכת לאומגות של פאי ב-14:30 ואנחנו כבר היינו אחרי 14:00 ועוד לא סיימנו את הסידורים שלנו, הגענו לתחנתנו הבאה – השוק המפורסם אליו אנחנו הולכים בד"כ כדי להשיג פירות וירקות, קניתי לרוטב סלסה – עגבניות, בצל, צ'ילי וגם אבוקדו למטבל נוסף, בסופרמרקט 97 קניתי את הנאצ'וס (6 שקיות ענקיות), שמן זית, ו-2 קופסאות שימורים של עגבניות חתוכות. מקווה מאוד שהכל יספיק. מיהרנו להגיע הביתה. בשכונה שלנו, פגשנו את אורן שבדיוק הגיע עם שני הבנים שלו, אפרת ירדה מהרכב והצטרפה אליהם, אני המשכתי עם ליה הביתה. שם זרקתי את כל הקניות על השולחן והנחיתי את הבנות לתת קצת ראבוטה, עליהן היה להכין קונוסים מחבילות הדפים שרכשנו, בתוך הקונוסים הללו נשים את הנאצ'וס למכירה. מאז ועד שהייתי צריך ללכת ולקחת את אפרת ועידו מהאומגות עבדתי ועבדתי, הבנות עם חברותיהן נכנסו ויצאו ואני הייתי שקוע בעבודה שלי. בסביבות אחה"צ קיבלתי הודעה מאפרת לבוא ולאסוף אותה ואת עידו בחזרה הביתה, יצאתי החוצה וראיתי את השכונה היפה שלנו מקבלת את צבעי הכחול של השמיים, כבר הרבה זמן שלא ראינו כחול בשמיים, מרוב העננות של התקופה הזו, תקופת המונסונים, הייתי חייב לצלם את הבית שלנו עם התפאורה הזו
נסעתי עם ליה שהתעקשה לבוא איתי, אל מתחם האומגות ליד פאי, למעשה מדובר ב-5 דקות נסיעה מהבית שלנו בסה"כ. נסעתי עם עידו לבד והמשכנו עד ל-7/11, שם קניתי לו מה שהוא רוצה ולי ארוחת ערב, חזרנו הביתה, בינתיים אפרת וליה חזרו כבר לפנינו, הגיעו עם נורית (ישראלית נוספת שגרה כאן במתחם), הבנות שלנו עם החברות שלהן צפו בטלביזה של הסלון בסרט הארי פוטר – מי יודע כבר איזה מספר… בערב עידו וליה סגרו את הבטסה בזמן שהגדולות יותר התחפפו להן אל חברותיהן באחד מתשעת הבתים שכאן במתחם.
— 08/07/2023 , יום שבת —
חוסר הזמן ממשיך לרדוף אותי. אם בבית בישראל, הייתי רק מתעסק בענייני עבודה ואחה"צ עם המשפה, אז כאן, יש לי המון עבודה (כי אני רוצה להוציא את הקורס הכי מוקדם שיש) וגם ילדים שכשהם לא בקייטנה, הם איתנו, אנו מתגוררים במקום יפה, כך שהפיתוי לצאת החוצה ולטייל מאוד חזק, וגם מבחינה חברתית, אנחנו פה הרבה יותר מוקפים בסביבה חברית מאשר בארץ (פעם בכמה זמן היינו רואים את החברים שלנו בארץ ? רק בסופ"שים), ומה עוד ? כתיבת הבלוג שגוזלת לא מעט זמן, אני מאוד לא רוצה לשבור את המסורת ולפספס יום כתיבה כאן במסע, אם אעשה זאת אני יודע שאצטער על כך, כך שיש מאבק על תפיסת הזמן הפנוי שאין לי כל כך בין כל מיני גורמים.
בבוקר, לאחר שהרבצתי קצת עבודה, הכנתי ארוחת בוקר. היום זהו יום שבת, זהו יום משמעותי לילדים שלנו, היום בגן השעשועים ליד הדאצ'ה יש שוק, כמו בכל שבוע, הפעם כאמור הילדים החליטו להקים דוכן. דניאל עם חברות שלה הקימו דוכן למכירת אבנים יפות ויובל עם חברותיה הקימו דוכן למכירת נאצ'וס ורטבים מתאימים, ומי עובד קשה בכל זה ? אנחנו ההורים כמובן, להכין ולארגן את הביזנס הזה. הילדים נכנסים רק בחלק האחרון – החלק של המכירה בעיקר (טוב, נו, הם גם הכינו שלטים וקונוסים…)
אז הגענו למקום, הבאנו שולחן עם מפה (שזה הלונגי שקנינו בגואה), ההורים של החברות הביאו את שאר הציוד שהכנו \ קנינו בימים האחרונים, ועזרנו להם להרים את הדוכנים שלהם, אני עוד עשיתי קצת סיבוב במתחם גן השעשועים, מביט בשאר הדוכנים, זוהי כמובן אינה הפעם הראשונה שלנו כאן, ואנחנו כבר מתורגלים בשוק יום שבת של פאי
הרבה משפחות ישראליות נוספות הגיעו למקום הזה של – לראות ולהיראות, את חלקם הכרתי, אך הרבה מהן לא, משפחות חדשות בעיקר, זוהי גם התקופה כאן, חודש יולי החל לפני כמה ימים, תקופת החופש הגדול, הרבה משפחות מישראל מגיעות לכאן לחופשת הקיץ, בדיוק כמו שקרה כשהיינו בפוקט בזמן חופשת פסח, פגשנו שם לא מעט משפחות ישראליות באי. אני לא נשארתי במקום הרבה זמן, גם בגלל שמיציתי, גם בגלל שיש לי עבודה על הראש, השארתי את אפרת עם הילדים שכבר עצמאיים לגמרי בשטח עם חברים שלהם (מלבד ליה) ועזבתי הביתה. לא לפני שעצרתי בדוכן הכביסה לאסוף את ה-3.5 ק"ג שהשארתי שם אתמול.
באמצע העבודה, קיבלתי שיחת טלפון, הנאצ'וס בדוכן של הבנות נגמר, צריך לנסוע לפאי כדי להשיג נאצ'וס נוספים, טוב, עזבתי הכל ונסעתי אל הסופרמרקט 97 כדי להשלים קנייה. משם חזרתי לדאצ'ה להביא להם את השלל ונשארתי כמה דקות לראות מסביב מה הולך שם, שוחחתי מעט עם קטי ורועי עד ששוב פעם התקפלתי הביתה לעבודה היקרה שלי.
בסביבות השעה 14:00 יצאתי שוב פעם אל הדאצ'ה כדי לאסוף את כולם, זהו סוגרים את הבסטה, הילדים יצאו בהכנסות יפות, בערך כמה מאות של בהאטים. חזרנו הביתה, אני הייתי גמור מעייפות לאחר כמה לילות בהן לא ישנתי כל כך הרבה, הלכתי לישון עד השעה 17:00 לערך. לקראת הערב, הקפצתי את דניאל ואפרת אל ביתם של קטי ורועי, חתיכת נסיעה (כמעט 20 דקות לכיוון), חזרתי הביתה, איך לא, להמשיך לעבוד. איתי בבית הייתה ליה ששיחקה עם עצמה יפה מאוד, עד שנשברה ונכנעה לסדרות שלה בנטפליקס, עידו הלך כבר משעות הצהריים לחבר שלו – קורן שגר ממש לידינו, ויובל ? יובל תחילה ראתה סרט בסלון עם חברות שלה, אח"כ נעלמה לה בבתים של אחרים בשכונה עם חברותיה.
בערב נסעתי אל פאי, אל ה-Walking Street כדי לאסוף את אפרת ודניאל שהגיעו לשם עצמאית, דניאל עשתה ציפורניים ואמא שלה הסכימה לה, ליה נסעה איתי ברכב, היא הייתה מאוד עייפה, גם היום היא לא ישנה צהריים. ניסיתי להשיג לנו סלט פאפאיה מהדוכן ליד ה-Walking Street אבל נגמר, בעסה, אפרת ודניאל הגיעו אל הרכב ואנחנו חזרנו הביתה תוך שאנו עוצרים ב-7/11 להשלים קניות. מאוחר יותר אפרת יצאה החוצה כדי להביא בחזרה את הילדים שלנו שנעלמו להם בשכונה. היא נתקעה בבית של עטר ואופיר, טוב נו, כל עוד קיבלתי את השקט שלי מול המחשב, בירכתי על זה.
איזה כיף לראות את אפרת צוחקת ככה וכמה כיף לראות את הדוכן שהקטנים הכינו!
געגועים חברים יקרים,
הגולדים.
תודה רבה חברים 🙂 מתגעגעים המון !