הרעיון הזה של לעזוב את הכל ולצאת לשנת טיול מסביב לעולם הוא לא חדש עבורינו, למעשה זוהי הפעם השלישית של יוני (אחרי 2000 ו-2008) והשניה של אפרת (אחרי 2008) לעשות זאת, רק שהפעם זה הולך להיות שונה בהרבה, הפעם אנחנו הולכים לצאת עם 4 ילדים, טווח הגילאים – שנתיים עד 11 בהחלט ישפיע על בחירת היעדים וקצב ההתקדמות שלנו.
תמיד דיברנו על זה שאנחנו רוצים לעשות את זה עם הילדים, תמיד זה היה ברמת הדיבור הכללי, הטנטטיבי, אף פעם לא שמנו את ההחלטה הזו ממש על השולחן, עד לפני חודש (אוגוסט 22).
נוצר מצב כזה שבו הבנו שאם היציאה למסע לא תקרה כעת, היא יכולה להמתין עוד זמן רב מאוד. דניאל שלנו בת ה-11 וכבר הודיעה לנו רשמית כי היא מעוניינת לחגוג את הבת מצווה שלה בשנה הבאה עם חברותיה בארץ, אחריה יש את יובל שגם בשבילה נצטרך להיות בארץ לבת מצווה, אח"כ יהיה את עידו ובמקביל הבנות יכנסו כבר לתקופת התיכון ויהיה הרבה יותר קשה לעשות זה כשהבנות יהיו עמוק בתקופת הבגרויות וענייני החברה יהוו תפקיד מאוד חשוב בחייהן בגילאים אלו. בקיצור הבנו כי אם זה לא יקרה כעת, נצטרך להמתין כנראה עד שהילדים כנראה יעזבו את הבית, שזה עוד המון זמן…
מעצור נוסף שתמיד היה לנו הוא מקום העבודה. כאשר עבדתי (יוני) כשכיר, ובטח עוד לפני תקופת הקורונה, זה היה כמעט בלתי אפשרי לעבוד מרחוק, זה פשוט לא היה מקובל. על אחת כמה וכמה הדבר נכון כשהפכתי להיות עצמאי, הייתי עובד מול לקוחות פנים מול פנים, ולא יכולתי לאפשר לעצמי להיעדר יותר מידיי מהארץ.
הקורונה איפשרה תודעתית בעיקר לעבוד דרך Zoom וגם הכשרתי עובדים ושיתופי פעולה אחרים אשר שיחררו אותי מהצורך הפיזי לעבוד כאן בארץ ולהגביל אותנו למקום גיאוגרפי כזה או אחר…
אף פעם אין זמן אידיאלי לעזוב את הכל ולצאת למסע של שנה עם ילדים, אבל כעת התנאים די הבשילו עבורינו לעשות זאת ולא נפספס את ההזדמנות.